גלגל הציניות מסתובב לאיטו

אני מתרשם עמוקות מהמסע ומתן שהתקיים בין הליכוד לבין כחול לבן. ככל שהצדדים נכנסים לטיפולים משפטיים כך נראה הסיכוי שהסכם כזה יחזיק מעמד הולך ופוחת. במילים פשוטות ויסלחו לי חברי המשפטנים, השימוש ההולך וגובר בניסוחים משפטיים מעיד על התחזקות הצדדים הלא מוסריים ולא אתיים.

כעת המשא ומתן משנה כיוון, שוב משחק, החיפוש אחר 61 חברי כנסת בתקווה שיהיו אלה שיערקו מצד אל צד, דמוקרטיה שנלכדה במערכת החוקים שיצרו שליחיה. מערכת חוקים שמבטאת יותר מכל את העדר מערכת מנטרת ומתכללת שתבחן את תהליכי החקיקה בישראל 2020. הבעיה הזאת קיימת כבר מאז הוקמה המדינה שהמערכת המדינית פועלת על פי חוקי יסוד , חוקים ותקנות ובהמשך הדרך, כל אלה נכנסים ל"מערבל" של מערכת המשפט שבעצם מעבדת מהחוקים, פסיקות והלכות, מדי יום ביומו, לבקשות אינסופיות של המדינה שנתקלת בעבריינות ושל אזרחים שחושבים שהמדינה פוגעת בהם. לצד התהליך הזה גם בממשלה וגם בכנסת ובתוך כל אלה נכלול את היועצים המשפטיים למיניהם, לומדים מדי יום ביומו מה הוחלט במערכת המשפט.

מערכת המשפט בישראל היא לא שמאלנית ולא ימנית, היא מערכת שקיבלה מהרשות המחוקקת ומהרשות המבצעת כוחות על, שכן במשך שנים מקבלי החלטות, לא מודים בחולשתם המרכזית ואולי יותר מכך לא מבינים את תפקידם. ניהול ארגונים הוא מקצוע שדורש חשיבה יצירתית ומתכללת ולצידם חתירה להסכמות רחבות שיתרמו לפריון של הארגון ומטרותיו.

מערכת המשפט בישראל מתמודדת עם אינספור חוקים, כמעט על כל עניין בחיינו, קצת מזכיר את המצוות וההלכות של הדת. מערכת חוקים וכללים שאינה מאפשרת גמישות, שמטרתה לכוון את כולנו אל הסדר הנכון. מי שהסדר לא נראה לו מקבל סיוע, מעורכי דין, רואי חשבון ויועצי מס. אלה גם אלה קראו וקוראים את החוקים והתקנות ומזהים את הכשלים האינסופיים, כך יוצרים, למי שמשלם להם מסלולים עוקפים שלא אחת זוכים לאמון בתי המשפט.

חוקים רבים, רבים מדי מחפים על העדר כללי מוסר ואתיקה, כללי התנהגות מוסכמים שיכולים לייתר חוקים רבים ולקדם הרבה יותר את ההסכמה החברתית.

הכל יפה והכל נחמד איך זה קשור לעובדה שבנימין נתניהו ובנימין גנץ שוב לא מצליחים להקים ממשלה. הרי גלנץ כבר היה יכול להקים ממשלה, הוא בחר ללכת לבד מבלי לשכנע את חבריו לבוא איתו וכעת הוא מול שוקת שבורה. ראש ממשלה, שעיקר עבודתו, תעמולה, שיווק ודיוור מסרים קבועים, כאיש מכירות ותיק ומנוסה. נתניהו מתעכב בעיקר במערכת המשפט, הוא חש שהצליח שוב לשכנע את הציבור שהבעיה היא מערכת המשפט ולא הוא. יכולת קבלת ההחלטות שלו נפגעה בשנים האחרונות, הצורך לשווק את עצמו עלה ככל היצירתיות של מנהיג ויכולות הביצוע שלו דאכו ופחתו. די לראות ולהקשיב לו כשהוא מנחה את הציבור, מה לעשות, לא לחינם הוא משמש חומר גלם מעולה לתוכניות סאטירה כאלה ואחרות. האמת שנתניהו, למי שמוכן להישיר מבט הפך לתוכנית סאטירה של עצמו. אני מדבר בשם עצמי, כאדם שמכיר את היכולות של האיש שנכנס לחיינו, כפוליטיקאי מבטיח, איש ביצוע שיודע גם לשווק את מעשיו ואפילו להועיל למשק. הברק הזה עבר חלף לו, לא בגלל זיקנה, אלא בגלל שחיקה והעדר משוב על מעשיו.

והנה שוב שקבענו בתיאור דמותו של איש המפתח, שמצליח באמצעות המשפטיזציה, לשרוד ולהתל בדמוקרטיה בבלי למצמץ. אותו האיש שמתנה את כניסתו לממשלת חירום עם גנץ בתירוץ שצריך לערוך שינויים במערכת המשפט, נשען עליה במלא כובד משקלו, בתירוצים למה הוא לא יכול לשתף פעולה עם גנץ ולהתחיל לעבוד.

יתכן שהפעם נתניהו חרד מתוצאות נגיף הקורונה, התוצאות הכלכליות, של התמודדות עם כמות אדירה של שכירים ועצמאיים שאיבדו את כול. יתכן שבכלל זה הוא מעדיף כעת להיות במשבר פוליטי אינסופי שיסייע לו במסע התעמולה, שבגלל גנץ והתביעות שלו לא קמה ממשלה והולכים לבחירות. זו כמובן השערה שאין לה בסיס עובדתי אלא נסיון להבין בדרך קצת שונה את מה שקורה.

במצב הקיים כשכחול לבן מפורקת, קשה לראות מה עושים, כיצד מתמודדים מול גוש ימין מלוכד, פחות או יותר. הפתרון הסביר הוא שכח מרכיבי כחול לבן, כל אלה שחברו לעבוד מרץ וגשר יעשו חישוב מסלול מחדש. ראשית שיבינו שמבחינה אתית ומוסרית לא ראוי להתחייב על משהו ולא לקיים. שנית גם מבחינה פרקטית, אם אלה שהתפצלו יבינו שעתידם הפוליטי עומד למבחן ויש להם מה רק מה להפסיד אם לא יחזרו למבנים שאיתם הלכו לבחירות.

כעת יש עוד 21 ימי שעשוע והתפלפלות, הטחת האשמות מכל עבר. גוש הימין יחפש עריקים מכלול לבן ושוב תעלה שאלת ממשלה צרה בשיתוף פעולה עם המפלגה השלישית בגודלה. ממשלה צרה, אך ממשלת תקווה, תקווה לחיים טובים יותר, חיים של הסכמה…

הערכתי היא שבסופו של דבר יחתם הסכם ממשלת החירום בין כחול לבן לליכוד, עוד מאותו הדבר אבל מוטב כך מאשר ללכת לבחירות רביעיות, אופס זה מה שאמרתי גם לפני שנה ותראו איך זה שגלגל הציניות מסתובב באיטיות אך בביטחה.