וכעת גבי אשכנזי למשרד הבריאות

דיברנו רבות על הצורך בדמוקרטיה של הסכמה, שיטת משטר שבה החלטות מתקבלות בהסכמה. מובן שמה שמוביל את הצדדים הם אינטרסים אישיים וקבוצתיים, אך מה שמאפיין אותם שהם אינטרסים עם חיי מדף ארוכים מאוד. הממשלה שתקום הפעם היא ממשלה אחרת לגמרי ועל כך אני אבקש להרחיב.

מה שקורה היום, דומה יותר לשני מתאגרפים תשושים שנמצאים כבר אחרי שלושה סיבובים קשים. שניהם פצועים וחבולים, קרובים זה לזה והולכים באגרופיהם באוויר. זהו קרב ללא שופטים רק המון מריע בעיקר מימין כי משמאל ומהמרכז, חושבים שהמתאגרף, פיספס סנוקרת קצת לפני שנפל לזרועות יריבו.

שני המתאגרפים הם בנימין נתניהו ובנימין גנץ, מכירים זה את זה, זה מכבר. הם לא גדלו באותה שכונה, אך נקלעו לאותה זירה והבינו שאין הכרעה. אבל הם הבינו שאל מול הקהל צמא הדם שמריע מסביב יש להם לשניהם פתח עם תמונת נצחון. לא אותה תמונה מקובלת בזירות האגרוף אלא תמונה של שניים שאך זה היו שוחחתי גם וכעת מנהיגים ביחד את העם. הם מקימים ממשלת אחדות, ממשלה שבה רק שניים מסכימים לעבוד ביחד והם מחליטים מי יהיה שר, מי יהיה סגן שר ומי לא.

קוראים לזה בשמות אינספור, ממשלת אחדות, ממשלת חירום ואיך שלא נהפוך את זה הולכת ומוקמת ממשלה שהפעם שניים מובילים אותה ולא אחד. האחד מואשם בהפרת אמונים ולקיחת שוחד והאחר שרצה לרשת אתו ולא הצליח. שניהם, מבינים שאם הם רוצים לצאת מזהירה בשלום עליהם לשתף פעולה. כן זה דומה מאוד לסרטי המערב הפרוע. שניהם פירקו הבטחות והתחייבויות כי בזירת האגרוף בסופו של דבר אתה לבד נגד היריב שלך.

זהו מיד לאחר הקרב מגיע המאמן והחברים מנסים לסייע עם מגבות לחות ומאסג'ים מנחמים. מסייעים ומצפים לקבל תפקידי שרים. אז מי מקבל מה? פחות מעניין, כי ברור שגם גנץ וגם נתניהו מחלקים את בשלל כראות עיניהם, נאמנים יקבלו יותר.

ובכל זאת, לצד הקרב המרתק בין השניים, נכנס וירוס הקורונה שהכניס כללים חדשים לזירת חיינו לשמורת מרחק. אכן זו תהיה ממשלה ראשונה בתולדותינו שתושבע בלי לחיצות ידיים, בגלל וירוס הקורונה ובכלל, כי זו ממשלה שנכתפתה על הצדדים.

וכעת נתייחס למונח ממשלת חירום לאומית, ממשלה שאמורה להוביל במלחמה בקורונה. דומה שגם המצב הנוכחי, לא ממש מטריד את ראשי המדינה, שניהם, אינם רואים חשיבות במשרדים החברתיים ובראשם משרדי הבריאות החינוך והרווחה. הם נותרו בתפישה שהתיקים היוקרתיים ביותר מלבד ראשות ממשלה, הם הביטחון והחוץ. את משרד האוצר כהרגל של שנים מפקידים בידי יריב כדי שישא בתוצאות של המדיניות הכלכלית.

שותפו לדרך גנץ הוא גבי אשכנזי, גם הוא רמטכ"ל ומתקבל בציבור כאחד שאפשר לסמוך עליו, הוא צמח אט אט עד שהגיע למעמדו הנוכחי. בבחירות הוא פעל מאחורי הקלעים לסייע לגנץ להגיע אל קוו הסיום. גם בקרב האגרוף בין השניים הוא היה במעמד המאמן האישי וכעת הוא מועמד, איך לא לתיק החוץ.

כעת נשאלת השאלה הגדולה, במה גבי אשכנזי יביא תועלת רבה יותר, שר חוץ, שידיו קשורות, כי אינו מנהל את מדיניות החוץ לבדו אלא בשותפות עם ראש הממשלה וממלא מקומו. או למשל כשר הבריאות, שם הוא יכול להפעיל כושר מנהיגות, להוביל את מיגור מחלת הקורונה ואז לשקם את מערכת הבריאות המפוארת שנחנקה בשנים האחרונות בכלל ניהול כושל שמתואר בפרוטרוט בדו"ח מבקר המדינה. לגבי אשכנזי יש יכולות לבני גנץ יש הזדמנות להוכיח קבל עם ועדה שהנה הוא הביא את הפתרון לוירוס המאיים עלינו. הוא הביא רמטכ"ל לשעבר, שהספיק להשתפשף בניהול מערכות אזרחיות ובהן גם קרן רש"י, מנהל משובח שיכניס רוח חדשה במשרד הבריאות. רק כדי לסבר את האוזן גם מרדכי מוטה גור היה רמטכ"ל וראה זאת לכבוד להיות שר הבריאות בשנים 1984-1986.

לסיכום הסוגיה בימים שעיניו כולם נשואות למוצא פיהם של ראשי משרד הבריאות מוטב שמי שיוביל את המשרד יהיה גבי אשכנזי וזו תהיה בשורה חדשה של ממשלת ישראל בדרך למיגור הוירוס ולשיקום מערכת הבריאות.