תוצאות הבחירות גם בסבב השלישי לא נראות לראשי המפלגות. הציבור שב ואומר לכולם, תקימו ממשלת הסכמה, זהו מושג שמאפשר גם ליריבים פוליטיים לחלוק ביחד אחריות על ניהול המדינה. האמת שאין טעם בבחירות חדשות כי שוב תהיה תוצאה דומה.
השאלה איך מגיעים להסכמה? כמובן שהדרך לא פשוטה וכעת עסוקים ראשי גוש הליכוד והדתיים למצוא מה שהם מכנים "עריקים" מהמחנה השני. אני מתאר לעצמי שהם לא לבד במערכה. אבל בואו ננסה להבין את משמעות המילה שנשאת כעת בפי פוליטיקאים ועיתונאים, שלא טורחים להבין על מה הם מדברים.
ראשית נבין שכל מפלגה מציגה בפני בוחריה את חברי וחברות המפלגה המתמודדת ולמעשה כותרת חוזה לכל דבר ועניין עם בוחריה. הבוחרים מצביעים בפתק אחד עבור המפלגה והעומד בראשה. אמנם זהו חוזה שלא נחתם כחוזה רגיל, אך זהו חוזה מוסרי, אתי וגם חוקי, הגם שיהיו משפטנים שיחלקו על קביעתי.
ככזה, כל הפרה, משמעותה רמיסה של כל עקרון שמאפשר חיים משותפים. עריקה של חבר כנסת ממפלגתו היא בגידה בערכים שעליהם מושתתת הדמוקרטיה.
לפיכך הגיעה העת להוריד, לאלתר, רעיונות עבריניים, לעריקה ממפלגה למפלגה מסדר היום. עריקה וקריאה לעריקה, הן פשע, יש בהן את כל המרכיבים של עסקה מושחתת. הכוונה לפרשנות הפשוטה, יש תמורה "שמנה" לעריקה. במילים פשוטות יש כאן עסקת שוחד לכל דבר ועניין ורמיה והפרת אמונים כלפי האזרחים שהצביעו עבור אותו "עריק" או "עריקה".
ונשוב אל תחילת המאמר, הפוליטיקאים שהובילו אותנו לבחירות שלישיות, קיבלו את האמת בפנים. חברי וחברות כנסת, תורידו את מסכת הצדקנות וגם את מסכת השקר והכזב. נבחרתם כדי להוביל מדינה ולא כדי להשתעשע בחוקים ובאמירות הבל כאלה ואחרות.
יש בישראל שתי מפלגות ענקיות שיכולות לפעול ביחד בהסכמה ולהרהיב עוז להזמין את הרשימה המשותפת לחלוק את קבלת ההחלטות בממשלת פיוס והסכמה. גם נתניהו וגם גנץ עלבו בלי רחם במנהיגות של ערביי ישראל וקיבלו מפלגה ענקית שהם חייבים להתייחס אליה בכבוד.
נכון, יש בעיה קשה מאוד, משפטו של בנימין נתניהו מתחיל עוד מעט. זה מעצבן כל מי ששכל ישר מוביל אותו, אך לפי שעה אין מה לעשות כי הוא יכול לכהן כראש ממשלה עד לקבלת ההכרעה הסופית של בית המשפט. חוקית הוא רשאי להנהיג את המדינה מוסרית ואתית לא ולא. מנקודת המבט הזאת היה צריך ראש הממשלה לומר: "ניצחתי בבחירות, העם אוהב אותי, אך כעת עלי לפשוט את המדים ולהוכיח את חפותי". ראש הממשלה נתניהו חייב לפנות את הזירה לאלתר ולאפשר למישהו אחר מהליכוד לבנות ממשלת הסכמה ופיוס עם כחול לבן. כמובן שהוא יכול לבקש לעשות רוטציה ולהיות השני בתור ולהאיץ בבית המשפט לנהל משפט בזק, בתקווה שיצליח לשכנע את השופטים בחפותו ולחזור אל כס השלטון בעוד שנתיים.
אז לסיום נאמר "לא ולא לעריקה" ו"כן, לממשלה הסכמה ופיוס".
שיחה חופשית 