ראש הממשלה שב ומתריע מפני האפשרות שתקום ממשלה בתמיכת הרשימה המשותפת. הוא עושה זאת מבלי למצמץ ומבלי לספר על מערכת הקשרים שהוא מנהל עם נציגי הרשימה המשותפת, כי הוא יודע שהם עשרים אחוזים מתושבי מדינת ישראל. אך בהיותו תועמלן, מוכשר הוא חצה מזמן את הקווים והערבים המוכרים באוטובוסים לקלפיות, כעת מועמדים לתפוש מקום משמעותי בהקמת ממשלה חלופית.
שלא נתבלבל, גם בני גנץ, מי שעומד בראש כחול לבן, גם הוא וחבריו רואים בהזדקקות לקול הערבי בעיה. הוא וחבריו אינם שונים בהרבה מנתניהו וחבריו לימין. הרשימה המשותפת, תקועה להם בגרון וחברי הכנסת הערבים שמשתוקקים לשלטון חדש, לא יודעים מה לעשות עם השותפים לדרך.
ונשוב אל ראש הממשלה שבכל הזדמנות חוזר על האפשרות שתקום ממשלה בראשות גנץ בתמיכת הרשימה המשותפת. עצם הערעור שלו בלגיטימיות הממשלה כזאת, מעוררת שאלות קשות ונוקבות לגבי רמת המוסר והאתיקה של ראש הממשלה וחבריו שלא מבינים שבמדינת ישראל חיים גם אזרחים לא יהודים, שחיים כאן ורוצים להמשיך ולחיות כאן במדינת ישראל. אגב כך רק נזכיר שמדובר באזרחים שמתפרנסים מעמל כפם, לא תמיד בהצלחה מסיבות רבות שתלויות גם בקובעי המדיניות בישראל.
אז למה ראש הממשלה ממשיך בקו הזה, הרי הוא תועיל משובח וחד מחשבה, הוא מבין שהמסר הזה יש קהל. מקובל להשתמש במטפורה, אש בשדה קוצים. "הערבים על האוטובוסים" זהו חומר תבערה טוב לרבים מתושבי ישראל היהודיים. אך אבוי מה היינו אומרים אם במדינה אירופית היה אומר מועמד לרשות ממשלה, "רוצו לבחור, היהודים על האוטובוסים", או לחלופין אותו מועמד במדינה אירופית יאמר "המתנגד שלי רוצה לשבת בקואליציה עם מי שתומכים בשיוויון זכויות ליהודים". הדוגמא שלי היא כעת מדויימנת אך בישראל יש מועמד לרשות ממשלה שמשתמש בתושבי ישראל הלא יהודים כחומר תבערה בתעמולת הבחירות שלו.
כן, אני כבר שומע את האמירות שחברי הכנסת הערביים מסיתים ומתריסים. כן, הם עושים זאת וגם הם חייבים להפרד לשלום מהדפוס הפסול הזה ולכבד את שותפות הגורל של חיים משותפים.
לסיכום, זו משימה לא פשוטה שמחייבת את שני העמים לשנות את תפישת העולם הלא ראויה של שנאה. שנאה שיש לעקור מהשורש ומהצמרת, כדי שנסתלק אותה מחיינו.
שיחה חופשית 