פוליטיקה למתקדמים

הבחירות הפכו למטרה עיקרית בפוליטיקה הישראלית, הקלות הבלתי נסבלת של הכרזה על בחירות מהכישלון בהקמת ממשלה יצרו דפוס חדש של פעולה. כל מי שנבחר מתחיל במסע של תעמולת בחירות שכולל סקרים ובדיקות דופק ציבורי. הפוליטיקאים הנבחרים חושבים רק איך לרצות את הבוחרים.

הנה כך, שבאופן לא ברור ניר ברקת חוזר ארצה בבהילות מארצות הברית, כי ראש הממשלה רצה, או לא רצה למנותו כשר אוצר, שלושה שבועות לפני הבחירות. כמובן שכולם מכחישים, אך מה שברור, ניר ברקת זכה בחשיפה כמי שמסומן להיות שר אוצר. האם זו הבטחה אסטרטגית? ברור שלא, אם כל ההערכה שיש לי לניר ברקת כראש ערית ירושלים, לשעבר, אני מבין שהוא רוצה למקם את עצמו במקום טוב, אבל זה הפרט השולי כמובן. מה שחשוב הוא להבין במה עסוק ראש הממשלה שלנו כעת, כשיש איומים ביטחוניים, שהוא לא מצליח להתמודד איתם, יש צורך בהתנהגות לאומים מול נגיף הקרינה וכמובן שיש לו שלושה כתבי אישום שיושבים לו על הכתפיים.

במקביל, ראש הממשלה לשעבר שלא מזמן סיים את שנות הכלא שלו בגלל שחיתות ציבורית ואישית, מנסה בכל מאודו לחזור לבמה הפוליטית. בישראל עבריין מורשע נחשב ידועים וסלב, לאחר סיום תקופת המאסר ואפילו במהלכה הוא נחשב למי שכדאי להקשיב למוצא פיו. אחרי הכל לא מדובר באסיר ציון, או לוחם חופש, שהציבור חב לו חוב ציבורי מדובר במישהו, שזכה באמון הציבור אך בית המשפט מצא שהתנהגותו לא עמדה אפילו בסף הדרישות, נמצא אשם על פי החלטת בית המשפט. אהוד אולמרט מתראיין בכל כלי התקשורת וזוכה ליחס מלטף ואוהד המראיינים מימין ומשמאל. יחס שמתהפך כשהוא מחליט להפגש עם אבו מאזן ולהחצין את הפגישה במסיבת עיתונאים. ראשי הליכוד ובראשם ראש הממשלה מדברים על נזק היסטורי ואפילו בני גנץ מודיע שאולמרט לא מייצג אותו. אבל, מה שחשוב שאולמרט זכה בתשומת לב ציבורית ומייחל לאותם עיתונאים שיתארגו אותו וימחלו לו על מעשיו כי כעת הוא מוביל מהלך של שלום.

ראו איזה פלא, סמיכות מקרים, ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום מציג תכנית שלום שקרן עם נשיא ארצות הברית וראש ממשלה שכבר היה בכלא גם הוא מציג אופציה להסכם שלום עם הפלשתינים. אל דאגה בשני המקרים מדובר רק במסע יחסי ציבור והבית דעת של מי שהולך בשמש עם "חמאה על הראש".

הנה כי כן שיעור בפוליטיקה למתקדמים בעידן הדיגיטלי:
הכלל הראשון, הזיכרון הציבור מוטבע בטקסטים קצרים שמטפלים בהמוניהם אך נמחקים באחת שהטקסט חדש נכנס לתמונה.
הכלל השני, לחפש נושא אקטואלי, לשחרר הצהרה מפוצצת ומעוררת ריב ומדון ולהעלם מהשטח.
ולסיכום אל תעשו כלום אבל תדברו ובלי סוף בעיקר ברשתות החברתיות…

כמובן שהכללים הללו רחוקים מלעמוד בכללי אתיקה ובפרט כשמדובר בערכים שהם חייבים להיות מעל לכל. הערכים הראויים הם הבסיס הנכון לפוליטיקה….